gototop
מידע כללי בתי המשפט הצבאיים
בתי המשפט הצבאיים גרסת הדפסה דואר אלקטרוני

כמה שנים לאחר כיבוש שטחי הגדה המערבית על ידי ישראל הוקמו בהם בתי המשפט הצבאיים, מכוח הצו בדבר הוראות ביטחון, התש"ל-1970.

מערכת בתי המשפט הצבאיים כוללת כמה מרכיבים:

  • שתי ערכאות של בתי משפט:
    בתי משפט של הערכאה הראשונה
    - ממוקמים במחנה עופר שליד הכפר ביתוניא, ובסאלם ליד הכפר סאלם.
    ערכאת ערעור
    – נמצאת במחנה עופר ועומדת מעל הערכאה הראשונה.
  • בתי משפט צבאיים הדנים בהארכות מעצרם של הנחקרים, שהוקמו בצמוד למתקני חקירה של השב"כ (קישון, פ"ת, אשקלון ומגרש הרוסים).
  • בית משפט צבאי שדן במעצרים מנהליים – נמצא במחנה עופר ובכלא קציעות שבנגב.

חלק מהשופטים בבתי המשפט הצבאיים הם שופטים בשירות קבע ואילו חלקם הם עורכי דין המשמשים כשופטים צבאיים לא קבועים הממלאים את תפקידי השפיטה במסגרת שירות המילואים שלהם.

רקע כללי

מערכת בתי המשפט הצבאיים

מערכת בתי המשפט הצבאיים יחד עם הצבא והמנהל האזרחי, הם שלושת המנגנונים שבאמצעותם מטילה מדינת ישראל, כמדינה כובשת, את מרותה על האוכלוסייה הפלסטינית בגדה המערבית. יצוין, כי על אף שבהסכמי אוסלו נקבע שיש לישראל סמכות אזרחית וביטחונית באזורי C, וסמכות ביטחונית באזורי B, בתי המשפט הצבאיים מוסמכים לדון גם בעניינו של מי שעבר עבירה בשטחי A אם היא פגעה או נועדה לפגוע בביטחון הגדה המערבית כולה. זאת בהתאם לסמכות המוענקת לבתי המשפט הצבאיים על ידי הצו בדבר הוראות בטחון (נוסח משולב) (יהודה ושומרון) (מס' 1651), התש"ע – 2009 (להלן: "צו בדבר הוראות בטחון"). וכך יוצא שלמעשה, סמכותם של בתי המשפט הצבאיים חלה על כל תושב פלסטיני הנחשד במעורבות בכל עבירה שהיא הפוגעת בביטחון.

בתי המשפט הצבאיים מוסמכים לדון בנושאים ביטחוניים, פליליים ומנהליים. לפי הנתונים הרשמיים של הפרקליטות הצבאית, בשנת 2009 הוגשו כ-3,000 כתבי אישום בבתי המשפט הצבאיים והתקיימו אלפי דיוני מעצר (עד כה טרם התפרסם נתון רשמי לגבי מספר דיוני המעצר בשנת 2009. הנתון הרשמי האחרון הוא משנת 2006 ובו מצוין שהתקיימו במהלכה כ-14,000 דיוני מעצר). כתבי האישום המוגשים בבתי המשפט הצבאיים כוללים עבירות של שב"ח (שהייה בלתי חוקית בתחומי ישראל), עבירות פליליות (כגון גניבה) ועבירות בטחוניות. יצוין כי אחוז ניכר מהתיקים המסווגים כתיקים בטחוניים אינם תיקים של אלימות אלא אישומים כגון חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת (כאשר הפעילות מתבטאת בהשתתפות בתהלוכה או ריסוס כתובות), מתן שירות להתאחדות בלתי מותרת (כאשר השירות הינו הפעלת גן ילדים שנתמך על ידי אותה התאחדות), נשיאת משרה בהתאחדות בלתי מותרת החזקה וסחר באמל"ח.

מה בין בתי המשפט הצבאיים למשפט הנהוג בישראל

בכל הנוגע לזכויות עצורים ונאשמים, החקיקה הצבאית הנוהגת בבתי המשפט הצבאיים מחמירה באופן ניכר את הפגיעה בזכויות לעומת הנהוג בישראל ובמדינות המערב. החל מתקופת המעצר בה ניתן להחזיק עצור טרם הבאתו בפני שופט (24 שעות בישראל לעומת 8 ימים בשטחים), ותקופת המעצר בה ניתן להחזיק עצור עד לסיום משפטו (9 חודשים בישראל עד לשנתיים בשטחים) ועד לגיל הקטינות כך שילד אשר מלאו לו 16 שנה ישפט ויוחזק במעצר כבגיר בשטחים והגבלות שרירותיות על פומביות הדיון.

בניגוד למערכת משפט אזרחית, מערכת המשפט הצבאית בגדה המערבית לא נועדה להיות מערכת משפט מקיפה המספקת פתרונות ליישוב סכסוכים והמאזנת בין שיקולים שונים כגון הרתעה ושיקום. כזרועו השיפוטית של הצבא הכובש מטרתה היחידה של מערכת זו היא להשליט את תפיסת הביטחון של ישראל על התושבים הפלסטיניים בשטח הכבוש.

מטעם זה מערכת המשפט הצבאית נעדרת כלים חיוניים למימוש אינטרסים ציבוריים מעבר להרתעת הכלל, כגון שירות מבחן, אמצעי פיקוח על חלופות מעצר ושירות לטובת הציבור או עבודות שרות כחלופה למאסר או לקנס.

יודגש כי על אף שבהתאם לסמכותו על פי תחיקת הביטחון, יש לבתי המשפט בגדה המערבית סמכות לשפוט את כל מי שעבר עבירה בתחום שיפוטו, הרי שבפועל בתי המשפט הצבאיים דנים אך ורק בתיקם של פלסטינים. כל התיקים של מתנחלים אשר עברו עבירות פליליות ו/או ביטחונית בשטחי הגדה המערבית מובאים לדיון בבתי המשפט האזרחיים בתוך תחומי ישראל.

 
website by: neora.pro