gototop
מידע כללי בתי המעצר
בתי המעצר גרסת הדפסה דואר אלקטרוני

מתקני המעצר

מתקני המעצר המופעלים על ידי ישראל בגדה המערבית הנם כלא "עופר", המנוהל על ידי שירות בתי הסוהר, ומתקני המעצר הצבאיים במפקדות חטמ"ר (חטיבת מרחב) שומרון וחטמ"ר עציון. בסמוך לכלא "עופר" פועלים מתקן חקירות של השב"כ (שרות ביטחון כללי), בית המשפט הצבאי יהודה ובית המשפט הצבאי לערעורים.

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על העברתם והחזקתם של אסירים ועצורים על ידי הכוח הכובש אל מחוץ לשטח הכבוש. למרות זאת מוחזקים עצורים ואסירים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית דרך קבע במתקני כליאה בישראל. עצורים המצויים בחקירת שב"כ מוחזקים במתקני הכליאה בפתח תקווה, במגרש הרוסים (אלמסקוביה) שבירושלים, בבית המעצר "קישון" (ג'למה) בצפון, בכלא "שקמה" שבאשקלון ובכלא באר-שבע. בסמוך לאותם מתקנים (מלבד כלא באר-שבע), פועלים בתי משפט צבאיים הדנים בהארכת מעצרם של העצורים המוחזקים בהם.

כמו כן, מפוזרים עצורים ואסירים שהם תושבי הגדה המערבית בבתי הכלא הפזורים ברחבי ישראל; מכלא "קציעות" הסמוך לגבול מצרים בדרום ועד כלא "צלמון" שבגליל. בכלא "קציעות" אף פועל בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. העברת העצורים והאסירים משטחי הגדה המערבית לשטח ישראל גורמת לצמצום ולעתים אף לניתוק הקשר בינם לבין בני משפחתם ועורכי דינם המתגוררים בגדה המערבית. בחודש מרץ 2010 דחה בית המשפט העליון עתירה שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם בשנת 2009 בדרישה שאסירים ועצירים תושבי הגדה המערבית לא יוחזקו מחוץ לתחומי הגדה המערבית בניגוד למשפט הבינלאומי, בשל הפגיעה בזכויותיהם. [1]

דיני המעצר החלים על פלסטינים תושבי הגדה המערבית

דיני המעצר החלים על פלסטינים תושבי הגדה המערבית מוסדרים בפרק ג' לצו בדבר הוראות ביטחון [2]. על פי הצו מוסמך כל חייל לעצור אדם החשוד בעבירה על הצו ללא פקודת מעצר ובמקרה זה, יש לקבל נגדו פקודת מעצר תוך 96 שעות. קצין משטרה מוסמך להוציא פקודת מעצר למשך 8 ימים נגד תושב פלסטיני של הגדה. לצורך הארכת המעצר מעבר לפרק זמן של 8 ימים נדרש צו של בית המשפט הצבאי. לכן, על פי החקיקה הצבאית מובאים עצורים לראשונה בפני שופט בדרך כלל ביום השמיני של מעצרם. הצו אינו קובע פרק זמן קצר יותר לעצורים קטינים. להשוואה, בישראל ניתן להחזיק בגיר למשך 24 שעות בלבד עד להבאתו בפני שופט וקטין מתחת לגיל 14 למשך 12 שעות בלבד.

בית המשפט הצבאי רשאי להאריך את המעצר לצורכי חקירה, כדי לאפשר למפקד צבאי לשקול הוצאת צו מעצר מנהלי או אם הוגש כתב אישום, עד לתום ההליכים. על פי הצו בדבר הוראות ביטחון, פרקי הזמן המירביים להארכת מעצר ארוכים במידה ניכרת מאלה המותרים על פי החוק הישראלי. כך לדוגמה על פי החוק הישראלי ניתן להחזיק אדם במעצר עד תשעה חדשים מיום הגשת כתב האישום ועד להכרעת דינו, כאשר הארכת מעצר נוספת דורשת צו של שופט בית המשפט העליון. לעומת זאת, על פי הצו בדבר הוראות ביטחון, ניתן להחזיק אדם במשך שנתיים ללא אישור מיוחד ומעבר לכך - בהחלטה של שופט בית המשפט הצבאי לערעורים. 
מעצר מנהלי בהתאם לצו בדבר מעצרים מנהליים [3] מאפשר לעצור אדם על סמך מידע חסוי ובלי לפרט את טיב האשמה, לפרק זמן של ששה חודשים שניתן להארכה ללא הגבלה.

נהלי המעצר של פלסטינים תושבי הגדה המערבית

הבאתם של פלסטינים לחקירה כאשר קיים נגדם מידע מפליל מתבצעת ככלל על ידי מעצרם. המעצרים מתבצעים ללא צו מעצר של שופט אלא ככל הנראה על פי הצו בדבר הוראות ביטחון והוראות של גורמי האכיפה. ההוראות מבוצעות לרוב באמצעות פשיטות ליליות על בית מגוריו של החשוד. בפשיטות אלו מתפרצים לתוך בית משפחת החשוד חיילים חמושים רבים, הלובשים בדרך כלל מדים שחורים ופניהם מוסווים באיפור, מעירים את כל בני הבית, עורכים חיפוש וגוררים את החשוד ממיטתו. החשודים נלקחים לבית המעצר או לחקירה כאשר עיניהם מכוסות והם אזוקים. מעצרים אלו מבוצעים ללא קשר לחומרת העבירה או למסוכנות המיוחסות לחשוד, וללא התחשבות בנסיבותיו האישיות. קטינים החשודים בזריקת אבן ומבוגרים החשודים בהנחת מטעני נפץ נגררים בלילה ממיטותיהם באופן דומה. גם כשמדובר בחשד לעבירה שבוצעה זמן רב לפני המעצר ואף כאשר המידע המפליל מצוי בידי רשויות האכיפה זה מכבר, ננקט האמצעי של מעצר לילי בלא צו של שופט כדבר שבשגרה. מעצר בדרך זו מעצים את הפגיעה בחשוד ובמשפחתו: הוא גורם לכך שהחשוד מובא לחקירה כשהוא מפוחד ומבולבל והוא גם מטיל אימה על בני ביתו ושכונתו.


___________________________________

[1] בג"ץ 2690/09 יש דין ואח' נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'
[2]  צו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון מס' 1651), התשנ"ע-2009
[3] צו בדבר מעצרים מנהליים (הוראת שעה) [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1591) התשס"ז-2007

 
website by: neora.pro