Warning: Cannot modify header information - headers already sent by (output started at /home/sidelang/webapps/nlf/components/com_joomfish/helpers/defines.php:94) in /home/sidelang/webapps/nlf/templates/rt_ver_multi_nlf/rt_styleswitcher.php on line 32
בית המשפט הצבאי לנוער
gototop
מידע כללי בית המשפט הצבאי לנוער
בית המשפט הצבאי לנוער גרסת הדפסה דואר אלקטרוני

ביולי 2009 נכנס לתוקף בישראל חוק הנוער החדש [1] אשר חולל שינויים מהותיים במשפט הישראלי הפנימי. שינויים אלה נועדו להביא למימוש זכויותיהם של קטינים בהליך הפלילי בהתחשב בעקרון העל של טובת הקטין ותוך מתן משקל ראוי לשיקולים של שיקומו ושילובו בחברה. לצורך זה, נקבעו בין השאר, הגבלות ניכרות על הליכי מעצר וחקירה של קטינים וכן הוראות מיוחדות באשר לשפיטתם.

במקביל לרפורמה מרחיקת לכת זו בחוק הישראלי, שאינו חל על בתי המשפט בשטחים הכבושים, חתם מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ביום 29.07.09 על תיקון מס' 109 לצו בדבר הוראות ביטחון. תיקון זה מורה על הקמת בית המשפט הצבאי לנוער וקובע בין השאר, שדיוניו יתקיימו ככל הניתן במקום או בזמן שלא מתנהלים בו משפטים של בגירים. כן מורה התיקון על הפרדת עצורים קטינים מעצורים בגירים בבית המעצר, ובמידת האפשר גם על הפרדה בהבאתם לבית המשפט ובהחזקתם בו.

משמעות התיקון היא בעיקר הצהרתית ואין בו כדי להביא לשיפור מהותי במעמדם של קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית בהליך הפלילי. זאת ממספר סיבות: התיקון אינו מתייחס כלל להליכי מעצר וחקירה של קטינים טרם שפיטתם, למרות שלשמירה על זכויות הקטין בשלבים קריטיים אלה יש השפעה מכרעת על הליך השפיטה. על פי התיקון, בית המשפט הצבאי לנוער אף אינו מוסמך לדון בענייני מעצר ושחרור של קטינים אלא אך ורק במשפט העיקרי לאחר הגשת כתב אישום. וכך הליכי מעצרם של קטינים מתבצעים בבתי משפט שאינם בתי משפט לנוער, ללא הפרדה בין בגירים וקטינים, ללא תסקיר מעצר [2] ולא בפני שופטי נוער. זאת ועוד, בניגוד למשפט הישראלי הפנימי והבינלאומי המגדירים קטין כמי שטרם מלאו לו 18 שנים, התיקון קובע כי בבית משפט צבאי ייחשב כקטין רק מי שגילו מתחת ל-16 שנים.

מתברר כי בשעה שבה בוצעה רפורמה מרחיקת לכת ביחס למעמדם של קטינים במשפט הפלילי בישראל, לא נעשה אלא תיקון מזערי וחלקי בלבד בתחום זה במשפט הצבאי החל בגדה המערבית. מבחינת החקיקה הפלילית, הועמקו למעשה הפערים הקיימים בין קטינים ישראליים לבין קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית. בית המשפט הצבאי לערעורים צמצם פערים אלה במידה מסוימת כשפסק כי למרות שחוק הנוער החדש אינו חל בבתי המשפט הצבאיים, לא ניתן להתעלם מהעקרונות העומדים ביסודו [3]. ואולם, אין ספק שההגנה על זכויותיהם של קטינים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית בהליך הפלילי עדיין רחוקה מרחק רב מסטנדרטים מינימליים של המשפט הישראלי והבינלאומי. לגבי קטינים אלו, נסוג העיקרון של טובת הקטין מפני עיקרון על אחר הנגזר מתפיסת הביטחון של מדינת ישראל.

­­­­­­­­­­­­­­­­­­­­____________________________

[1] תיקון מס' 14 לחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), תשל"א-1971 אשר פורסם ביום 30.07.08 ונכנס לתוקף שנה לאחר מכן.

[2] בדיוני מעצר בישראל מוסמך בית המשפט להורות על עריכת תסקיר מעצר המפרט את נסיבותיו האישיות של העצור, משמעות המעצר, החלופות למעצר ולשחרור או המלצות בדבר תנאים מיוחדים לשחרור בערובה והפיקוח עליהם. ס' 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - נעצרים), התשנ"ו-1996.

[3] ע"מ 2912/09 התביעה הצבאית נ' נשמי אבו רחמה

 
website by: neora.pro