gototop
מידע כללי בתי הסוהר
בתי הסוהר בישראל גרסת הדפסה דואר אלקטרוני

"בית סוהר אסור לו שייהפך למכלאה, וחדר האסיר אסור לו שייהפך לכלוב. עם כל הקשיים הכרוכים בדבר, חברה מתורבתת חייבת לשמור על רמה אנושית מינימלית של תנאי מאסר. לא נהיה אנושיים אם לא נבטיח רמה אנושית לאסירים שבחברתנו "

מדברי השופט ברק בבג"צ 540/84  יוסף נגד מנהל בית הסוהר המרכזי ביהודה ושומרון פ"ד מ (1) 567,573.

שירות בתי הסוהר בישראל 

שירות בתי הסוהר בישראל (להלן "שב"ס") הינו הארגון הממונה על בתי הכלא בישראל ועל הטיפול בעצירים ובאסירים המוחזקים בהם והוא כפוף למשרד לביטחון הפנים.

בראש השב"ס עומד נציב המתמנה על ידי הממשלה בהמלצת השר לביטחון פנים. הנציב הינו הסמכות העליונה של שב"ס ואחראי על פיקוד, פיקוח וניהול השירות בהתאם ליעדים שנקבעו על ידי שב"ס .

שירות בתי הסוהר פועל במסגרת חוקים ותקנות ונהלים פנימיים מחייבים. החוק העיקרי הוא פקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"ב – 1971 (להלן:"הפקודה") והתקנות אשר הותקנו על פיו - תקנות בתי הסוהר התשל"ח – 1978. בנוסף קיימים בחקיקה הפלילית הישראלית חוקים ותקנות אשר יש להם השלכה ישירה על התנהלות בתי הסוהר ומרכזי המעצר והחקירה ובהם: חוק שחרור על תנאי התשס"א  - 2001, חוק סדר הדין הפלילי (חקירת חשודים) - התשס"ב-2002, חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים ) התשנ"ו – 1996 ועוד.

בפקודת בתי הסוהר הוענקה לנציב שב"ס סמכות להוציא באישור השר לביטחון פנים הוראות כלליות לארגון שב"ס בדבר סדרי המינהל והמשטר והמשמעת  על מנת להבטיח את הניהול התקין של המערכת. כמו כן הוענקה לנציב הסמכות להוציא פקודות כלליות  המפרטות את אופן הביצוע של ההוראות הכלליות הנ"ל (סעיף 80 לפקודה). יצויין כי ההוראות הכלליות של שב"ס מעגנות בתוכן את עקרונות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו (הוראה מספר 5.05 של שב"ס)

מתקני הכליאה בישראל

כיום, כל מתקני הכליאה כ-28 במספרם מצויים באחריות שב"ס, לאחר שחלקם עברו מאחריות המשטרה לאחריות שב"ס רק לאחר שנת 2000. מתקני הכליאה כוללים בתי סוהר ובתי מעצר בעלי רמות בטחון שונות החל מרמת ביטחון מרבית, בינונית ועד לרמת ביטחון מזערית. על-פי נתוני השב"ס הגיע מספר הכלואים באמצע שנת 2010 ל-21,564 אסיר מהם 6,620 אסירים ביטחוניים כולל כ-40 אסירות וכ-300 קטינים. תחזית צפויה של שב"ס היא להגדלה במצבת הכלואים ליותר מ-8000 כלואים עד שנת 2025 דהיינו עליה של כ-550 אסיר לשנה. עלות החזקת אסיר מגיעה לכ- 100,000₪ בשנה.

מתקני הכליאה פרוסים ברחבי המדינה. בכמה מן האתרים מרוכזים יחד כמה מתקני כליאה כמו למשל קומפלקס הכליאה בשרון אשר כולל ארבעה מתקני כליאה: כלא השרון, הדרים, רימונים ואופק לנוער. מצב דומה קיים ברמלה שם נמצאים ששה מתקני כליאה במתחם אחד: איילון, ניצן, גבעון, מעשיהו, כלא הנשים נווה תרצה והמרכז הרפואי האישפוזי של השב"ס בנוסף למתקני כליאה אלה קיימים עוד כ-20  בתי כלא ובתי מעצר של השב"ס. יצויין כי בשנת 2002 נודע על קיומו של בית סוהר סודי אשר קיבל את השם בית סוהר מספר 1391. בית סוהר זה זכה להתדיינויות רבות בבית המשפט הגבוה לצדק לעניין חוקיות קיומו של בית סוהר כזה. המדינה הודתה בקיום בית הסוהר אבל טענה שהוא אינו בלתי חוקי ובשנת 2006 הודיעה לבית המשפט כי הוא לא נמצא עוד בשימוש.

החלוקה של האסירים על פי הפקודה יכולה להיעשות ברמות שונות כאשר עיקרן  החלוקה לעצורים לעומת אסירים, אסירים ביטחוניים לעומת אסירים אחרים, אסירים פליליים לעומת אזרחיים, אסירים בוגרים לעומת אסירים קטינים  ועוד.

אסירים ביטחוניים

אסירים ועצורים מסווגים כ"ביטחוניים" על פי "הגדרת אסיר ביטחוני" המצויה בפקודת הנציבות מספר 04.05.00. ההחלטה בענין הסיווג היא אדמינסטרטיבית פנימית ואינה מעוגנת בחקיקה. ההגדרה של אסיר כביטחוני מתבססת על טיבה וטבעה של העבירה ואם היא בוצעה על רקע ביטחוני או מתוך מניעים לאומניים. כפועל יוצא של הסיווג נקבע מקום הכליאה וזכויות האסירים הללו. פקודת הנציבות מספר 03.02.00 "כללים ביחס לאסירים ביטחוניים" קובעת כי אסירים ביטחוניים יוחזקו  בבתי כלא נפרדים ו/או באגפים נפרדים בבתי כלא מעורבים. האסירים הביטחוניים מוחזקים בבתי הכלא הבאים: עופר, קציעות, גלבוע, שיטה, מגידו, אוהלי  קידר, נפחא ורמון. ובנוסף הם מוחזקים באגפים נפרדים בבתי הכלא הבאים: אשל, שקמה, דמון, שרון, הדרים, ניצן ואיילון.

אמנת ג'נבה הרביעית אוסרת על העברתם של אסירים ועצורים אל מחוץ לשטח הכבוש על ידי הכוח הכובש ועל החזקתם מחוץ לתחום זה. למרות זאת מוחזקים עצורים ואסירים פלסטיניים תושבי הגדה המערבית דרך קבע במתקני כליאה בישראל למעט בכלא "עופר" ליד רמאללה. עצורים המצויים בחקירת שב"כ מוחזקים במתקני הכליאה בפתח תקווה, במגרש הרוסים (אלמסקוביה) שבירושלים, בבית המעצר "קישון" (ג'למה) בצפון, בכלא "שקמה" שבאשקלון ובכלא באר-שבע. בסמוך לאותם מתקנים (מלבד כלא באר-שבע), פועלים בתי משפט צבאיים הדנים בהארכת מעצרם של העצורים המוחזקים בהם.

האסירים הביטחוניים פזורים ברחבי ישראל; מכלא "קציעות" הסמוך לגבול מצרים בדרום ועד כלא "צלמון" שבגליל. בכלא "קציעות" אף פועל בית משפט צבאי למעצרים מנהליים. העברת העצורים והאסירים משטחי הגדה המערבית לשטח ישראל גורמת לצמצום ולעתים אף לניתוק הקשר בינם לבין בני משפחתם ועורכי דינם המתגוררים בגדה המערבית. בחודש מרץ 2010 דחה בית המשפט העליון עתירה שהוגשה על ידי ארגוני זכויות אדם עוד בשנת 2009 בדרישה שאסירים ועצירים תושבי הגדה המערבית לא יוחזקו מחוץ לתחומי הגדה המערבית בניגוד למשפט הבינלאומי, בשל הפגיעה בזכויותיהם ,  בג"צ 2690/09 יש דין ואח' נגד מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית ואח'


 
website by: neora.pro