gototop
פרק ז' – עבירות (סע' 209-262) גרסת הדפסה דואר אלקטרוני
צו בדבר הוראות ביטחון [נוסח משולב]

סימן א' – פגיעה בגוף

גרימת מוות בכוונה

209. (א) הגורם בכוונה למותו של אחר, דינו מוות.

(ב) חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר בה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה, דינו מאסר עולם.

הריגה

210. (א) הגורם במעשה או במחדל אסורים למותו של אדם, ייאשם בהריגה, ודינו מאסר עולם.

(ב) מחדל אסור הוא מחדל, העולה כדי התרשלות פושעת במילוי חובה, בין שיש עמו כוונה לגרום למוות או חבלת גוף, ובין שאין עמו כוונה כזאת.

תקיפה

211. (א) התוקף שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים, והוא אם לא נקבע בצו זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה; גרם התוקף לאחר חבלה של ממש – דינו מאסר שבע שנים;

(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחד לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו כל של אחד מהם – מאסר עשר שנים.

זריקת חפצים

212. הזורק דבר, לרבות אבן –

(1) באופן הפוגע או עלול לפגוע בתנועה בנתיב תחבורה, דינו – מאסר עשר שנים;
(2) לעבר אדם או רכוש, בכוונה לפגוע באדם או ברכוש דינו – מאסר עשר שנים;
(3) לעבר כלי תחבורה נוסע, בכוונה לפגוע בו או באדם הנוסע בו, דינו – מאסר עשרים שנים.

סימן ב' – עבירות נגד חירותו של אדם

חטיפה

213. (א) הכופה אדם, בכוח או איומים, או מפתהו – באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים.

(ב) המוציא אדם אל מחוץ לאזור בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה להסכים בשבילו, דינו מאסר עשרים שנים.

(ג) החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כדין, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ד) החוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר עשרים שנים.

(ה) המוציא במעשה פיתוי, קטין שלא מלאו לו שש-עשרה שנים, או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמרתו של אפוטרופוסם בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים; העושה כן, בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לסכנת חיים, דינו – מאסר עולם.

(ו) החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה, והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה צפוי לחבלה חמורה, דינם – מאסר עשרים שנה.

(ז) המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה, שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו.

כליאת שווא

214.  (א) העוצר או כולא אדם שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים; העושה כן, תוך שהוא מתחזה כבעל מעמד רישמי או מתיימר שיש לו סמכות לעצרו או לכלאו, דינו – מאסר חמש שנים.

סימן ג' – עבירות נגד רשויות האזור

פגיעה בחייל

215. (א) לענין זעיף זה –

"חייל" – לרבות מי שהוענקו לו סמכויות של חייל בהתאם לתחיקת הבטחון.

(ב) התוקף חייל או משתמש כלפיו באלימות – דינו מאסר עשר שנים.

(ג) המאיים על חייל, דינו – מאסר שבע שנים.

(ד) המעליב חייל או העושה מעשה אחר הפוגע בכבודו או במעמדו כחייל, דינו – מאסר שנה.

גרימת נזק ברשלנות

216. הגורם ברשלנות נזק לגופו של חייל או של עובד בשירות או בשליחות צה"ל או רשות מרשויותיו או של עובד הרשויות שנתמנו או הוסמכו לפעול באזור בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מפקד צבאי – ייאשם בעבירה על צו זה.

תקיפת עובד ציבור

217. התוקף עובד ציבור או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת בטחון, או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל, והתקיפה קשורה בהיות הנתקף עובד ציבור או ממלא חובה או תפקיד או נותן שירות כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

הפרעה לחייל

218. המפריע לחייל במילוי תפקיד או לכל אדם המשתמש בכל סמכות או המבצע כל תפקיד שהוענק לו או הוטל עליו בתחיקת בטחון או הממלא תפקיד הקשור בשלומו של הציבור, בטחון כוחות צה"ל, הגנת האזור, קיומו של הסדר הציבורי או קיומם של ההספקה או השירותים לכלל – ייאשם בעבירה על צו זה.

פגיעה ברשות או בסמל

219. המתנהג באופן מעליב כלפי רשות מרשויות צה"ל באזור או כלפי סמל מסמליה ייאשם בעבירה על צו זה.

חבלה במתקן צה"ל

220. המבצע מעשה חבלה במתקן של צה"ל דינו מאסר עולם.

נזק לרכוש ביטחוני

221. (א) לענין סעיף זה –

"רכוש בטחוני" – רכוש הנמצא בבעלותו או בשימושו של כל אחד מאלה שפורטו בסעיף 2 לצו בדבר בתי-משפט מקומיים (מעמד רשויות צה"ל) (יהודה והשומרון) (מס' 164), תשכ"ח-1967.

(ב) הגורם ברשלנות נזק לרכוש בטחוני – ייאשם בעבירה על צו זה.

עבירות נגד קיום הסדר הציבורי

222. (א) לא יעשה אדם מעשה או מחדל שיש בהם פגיעה, היזק, הפרעה או סכנה לבטחון האזור או לבטחון כוחות צה"ל, או לפעולתם, שימושם או בטחונם של כל אחד מאלה: כלי-שיט, כלי-טיס, נמל, רציף, מזח, מעגן, שדה תעופה, מסילת ברזל, נתיב מים, דרך, דרך עפר, קטר, כלי רכב, כלי משא או כל אמצעי אחר של הובלה ציבורית, או תקשורת ציבורית או כל מפעל, מוסד, או ציוד המשמש או מסוגל לשמש לייצורם, הספקתם, החסנתם, העברתם, מסירתם או הפצתם של מים, דלק, גז או חשמל או כל רכוש של מדינת ישראל או של צה"ל.

(ב) לא יתקרב אדם ולא יימצא בקרבתו של כל רכוש המאוזכר בסעיף קטן (א) או ייכנס אליו, לשם עשיית כל מעשה שנאסר באותו סעיף קטן.

(ג) לא יהיה אדם חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף זה.

(ד) עבר אדם על סעיף זה – דינו מאסר עולם.

התערבות בענייני צה"ל

223. (א) אדם העושה כל מעשה אשר יש טעם סביר להאמין שיש בו כדי למנוע מכוחות צה"ל או מבני האדם העוסקים בביצוע שירותים חיוניים לבצע את תפקידיהם – ייאשם בעבירה על צו זה.

(ב) אדם העושה ביודעין מעשה המכוון להפוך חייל, או אדם העוסק בשירותים חיוניים, לבלתי מוכשר לבצע ביעילות את תפקידו, יאשם בעבירה על צו זה.

סמכות להשיג ידיעות

224. אדם שאינו מציית להוראה שניתנה בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להמציא או להראות ידיעות או חפצים שברשותו לרשות או לאדם המפורטים בהוראה – ייאשם בעבירה על צו זה.

חובת התייצבות

225. (א) אדם שאינו מציית להוראה שניתנה לו בידי רשות מרשויות צה"ל או מטעמה להתייצב במקום ובמועד שנקבעו בהוראה – יאשם בעבירה על צו זה.

(ב) אדם שאינו מציית לצו זימון מיוחד שנמסר לו – דינו מאסר שבע שנים. לענין סעיף זה "צו זימון מיוחד" – צו חתום בידי קצין צה"ל המורה למי שהצו מופנה אליו להתייצב לחקירה במקום ובזמן שנקבעו בצו.

(ג) רואים זימון מיוחד כנמסר לאדם באחת מאלה:

(1) במסירה לידו;
(2) במסירה לבן משפחה הגר עימו ונראה שמלאו לו שמונה עשרה שנים וכן בפרסום הודעה על כך במשרדי התיאום והקישור שבנפת מענו הרשום, ויראו את המסירה כאילו נעשתה לאחר שלושים יום ממועד השלמת פעולות אלו – זולת אם הוכיח שהצו לא הגיע לידיעתו.

ידיעות כוזבות

226. אדם המוסר הצהרה כוזבת לרשות מרשויות צה"ל או מציג לפניה מצג שווא או משתמש לפניה בכל מסמך המכיל פרט שהוא כוזב – ייאשם בעבירה על צו זה.

התחקמות מחובת תשלום

227. אדם, אשר בכוונה להתחמק מחובת תשלום סכום כסף לרשות מרשויות צה"ל, שהוטלה על פי דין או תחיקת בטחון, עשה אחד מהמעשים הבאים, דינו מאסר חמש שנים ואלו הם:

(א) השמיט מתוך מסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון כל סכום שיש להכליל במסמך;

(ב) מסר במסמך שהיה חייב להגיש על פי דין או תחיקת בטחון אימרה או תרשומת כוזבת;

(ג) השיב תשובה כוזבת, בעל פה או בכתב, על שאלה שנשאל או על דרישת ידיעות שנערכה אליו על פי דין או תחיקת בטחון;

(ד) הכין או קיים, או הרשה להכין או לקיים, פנקסי חשבונות כוזבים או רשימות אחרות כוזבות, או שזייף או הרשה לזייף פנקי חשבונות או רשימות;

(ה) השתמש בכל מרמה, ערמה או תחבולה, או הרשה להשתמש בהן.

סימן ד' – שיבוש הליכי משפט

שיבוש הליכי משפט

228. (א) העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין, בין בסיכול הזמנתו של עד, בין בהעלמת ראיות ובין בדרך אחרת, דינו – מאסר שלוש שנים; לענין זה, "הליך שיפוטי" – לרבות חקירה פלילית והוצאה לפועל של הוראת בית משפט.

(ב)
(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין או תחיקת ביטחון לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו – מאסר חמש שנים;
(2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג)
(1) המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי, לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו – מאסר שבע שנים.
(2) המניע או מנסה להניע כאמור בפסקה (1) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו – מאסר תשע שנים.

(ד) סעיפים קטנים ב(1) ו-ג(1) לא יחולו על מעשה הבא להעמיד אדם על זכותו לפי דין להימנע מעדות או ממסירת הודעה, או על מעשה הנעשה כדין במהלכם של משפט או חקירה.

(ה) באישום על מניעת הודעה או עדות או על חזרה מהודעה או מעדות לפי סעיפים קטנים (ב)(1) ו-(ג)(1) תהיה לנאשם הגנה, אם יוכיח שעשה את המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר.

(ו) המטריד אדם בנוגע להודעה שמסר האדם, או עומד למסור, בחקירה על פי דין, או בנוגע לעדות שמסר האדם, או עומד למסור, בהליך שיפוטי, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ז) נעברה עבירה לפי סעיפים קטנים (ב), (ג) או (ו) כשהעבריין נושא נשק חם או קר כשהיו נוכחים שניים או יותר שחברו יחדיו לביצוע המעשה בידי אחד או אחדים מהם, דינו של כל אחד מהם -

(1) בעבירה לפי סעיף קטן ב(1) – מאסר שבע שנים;
(2) בעבירה לפי סעיף קטן ב(2) – מאסר עשר שנים;
(3) בעבירה לפי סעיף קטן ג(1) – מאסר עשר שנים;
(4) בעבירה לפי סעיף קטן ג(2) – מאסר ארבע עשרה שנים;
(5) בעבירה לפי סעיף קטן (ו) – מאסר חמש שנים;

(ח) הבודה ראיה, שלא בדרך של עדות שקר או של הדחה לעדות שקר, או המשתמש ביודעין בראיה בדויה כאמור, והכל בכוונה להטעות בית משפט בהליך שיפוטי, דינו – מאסר חמש שנים.

זילות בית משפט

229. האומר או כותב דבר על שופט לענין כהונתו בכוונה לפגוע במעמדו, או מפרסם דברי גידוף נגד שופט כדי להחשיד או לבזות את דרכי השפיטה, דינו – מאסר שלוש שנים, אולם ביקורת כנה ואדיבה לטיב החלטתו של שופט בדבר שיש בו ענין לציבור לא תהא עבירה לפי סעיף זה.

סימן ה' – עבירות בנשק ובציוד לחימתי

נשיאת, החזקת וייצור נשק

230. (א) בסימן זה –

"כלי יריה" – כל כלי נשק, מכל סוג, שהוא מסוגל להמית, ובו קנה ממנו אפשר לירות כדור או קלע. ומונח זה כולל כל חלק, אביזר ותחמושת של כלי-נשק כזה, וכל אביזר של כל כלי-נשק כזה שהותקן או סוגל למעט את הרעש או הרשף הנגרמים כתוצאה מירי בכלי הנשק; וכן כלי נשק שסוגל לפלוט חומר הנועד להזיק לאדם, לרבות חלק, אביזר ותחמושת לכלי נשק כאמור ולרבות מיכל המכיל או שסוגל להכיל חומר כאמור, אחת היא אם בעת שנעברה העבירה היה הנשק תקין לשימוש או לא.

"כלי נשק" – כלי יריה, תחמושת, פצצה, רימון יד, או חפץ נפיץ או מבעיר.

(ב) הנושא, המחזיק או המייצר כלי נשק ללא תעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו או שלא בהתאם לתנאיה של תעודת היתר, דינו מאסר עולם.

(ג) מפקד צבאי רשאי לקבוע, בהודעה שתפורסם מטעמו, תנאים כלליים שיחולו על מי שקיבל תעודת היתר כאמור בסעיף קטן (ב).

חברות בקבוצה המבצעת פעולות אסורות

231. חבר בקבוצה, שחבר אחד או יותר ממנה עוברים או עברו, בזמן היותם בקבוצה, עבירה על סעיף 230, דינו מאסר עולם.

הפקדת כלי יריה, חומרי נפץ וכו'

232. (א) הנושא או מחזיק ברשותו כלי נשק, בהתאם לתעודת היתר ממפקד צבאי או מטעמו ופג תוקפה של תעודת ההיתר או שבוטלה בידי מי שהוציאה, חייב להביאם מיד לתחנת משטרה קרובה ולהפקידם בה; הופקדו כלי נשק, ייעשה בהם ככל שיורה מפקד צבאי.

(ב) העובר על סעיף זה, דינו מאסר עשר שנים.

סחר בציוד מלחמתי

233. (א) בסעיף זה –

"ציוד מלחמתי" – כלי נשק, בין שהוא ראוי לשימוש ובין שאינו ראוי לשימוש, מכשירי עזר להכוונה או לתיקון של נשק, לבוש צבאי וכל ציוד שהיה רכושו של צבא או שהיה בהחזקתו של צבא או שימש לצרכי צבא, לרבות חלקים של ציוד כזה;

"סחר" – קנייה, מכירה, תיווך, מסירה, איחסון, הובלה, העברה, משלוח או תיקון.

(ב) הסוחר או עוסק בצורה אחרת בציוד מלחמתי, ללא היתר חתום בידי מפקד כוחות צה"ל באזור או מטעמו, דינו – מאסר עולם.

(ג) היודע כי אדם אחר עומד לעבור או עבר עבירה לפי סעיף זה ואינו מודיע על כך בתוך זמן סביר לקצין או לאחת מתחנות המשטרה באזור, דינו – עשר שנות מאסר.

עבירות בקשר לציוד צבאי

234. (א) בסעיף זה –

"ציוד צבאי" – כלי נשק, מלבושים, תגים, מדים, ציוד אישי של חיילים או כל פריטי ציוד שסופקו לשימוש צה"ל או שהם רכוש צה"ל או שהוענקו כדין לצה"ל או שהם מצויים באספקתו של צה"ל או שהובאו לאזור לשימושו.

(ב) לא יחזיק אדם ציוד צבאי ללא היתר או הצדק סביר שעול הוכחתם עליו.

(ג) לא יקנה אדם, לא יחליף, לא יעכב ברשותו ולא יקבל ציוד צבאי מחייל או מטעמו של חייל או בשמו ולא יבקש, יניע או יסייע בידי חייל למכור או להעביר מרשותו בכל דרך שהיא ציוד צבאי.

(ד) לא יוציא אדם מרשות הצבא ביודעין ושלא כדין ציוד צבאי.

(ה) העובר על סעיף זה – דינו מאסר עשר שנים.

סימן ו' – עבירות ביחס לרכוש

הצתה

235. המשלח אש בכל דבר, מתוך כוונה לגרום נזק לרכוש או לאחד מאלה:

(1) בנין וכל מבנה, בין שהושלמו ובין שלא הושלמו או כל חלק מהם;

(2) כלי תחבורה, לרבות רכב מנועי, או כל חלק ממנו;

(3) שדה חקלאי וכל מצבור של צמחים לרבות עצים עומדים, שתילים ושיחים;

(4) מאגר של דלק מינרלי או צמחי;

(5) חומר או כל דבר המצויים בבנין או מתחתיו או שעונים עליו, בין שהבניין הוצת ובין שלא הוצת;

דינו – מאסר עשר שנים.

היזק לרכוש בזדון

236. (א) ההורס רכוש או פוגע בו במזיד ושלא כדין – ייאשם בעבירה על צו זה והוא אם לא נקבע עונש אחר לעבירה מחמת נסיבותיה.

(ב) העובר עבירה כאמור בסעיף קטן (א) ברכושו של עובד ציבורי או מי שממלא חובה או תפקיד המוטלים עליו על פי כל דין או תחיקת ביטחון או מי שנותן או שנתן שירות לצה"ל או לרשות מרשויות צה"ל והריסת הרכוש או הפגיעה בו קשורה בהיותו רכוש של עובד ציבור או ממלא חובה או נותן שירות כאמור, דינו – מאסר עשר שנים.

סימן ז' – ריגול ומגע עם אויב או ארגון עוין

איסור מגע עם אויב

237. לא יבוא אדם במגע, בכתב, בעל-פה, או בכל דרך אחרת עם אדם, שיש יסוד סביר להניח, כי הוא פועל למען האויב, בין בשירות האויב ובין באופן אחר.

איסור קיום אימונים ומגע עם ארגון עוין מחוץ לאזור

238. (א) בסעיף זה –

"ארגון עוין" – אדם וכל חבר אנשים שמטרתם לפגוע בבטחון הציבור, בכוחות צה"ל או בקיום הסדר הציבורי, בישראל או באזור מוחזק;

"מגע עם ארגון עוין" – לרבות מגע עם אדם שיש יסוד סביר להניח כי הוא פועל למען ארגון עוין או בשירותו ואחת היא אם המגע נעשה עם הארגון העוין לבדו או עם גוף שהארגון העוין משתתף בו או בהחלטותיו.

"תושב האזור" – לרבות תושב אזור מוחזק.

(ב) תושב האזור שיצא ממנו לא יעבור אימוני נשק או חבלה, ולא יקיים מגע ביודעין עם ארגון עוין, בעת היותו מחוץ לאזור.

(ג) מי שנכנס לאזור, בין אם הוא תושב האזור בין אם לאו, חייב להודיע מיד לתחנת המשטרה הקרובה על אימוני נשק או חבלה שעבר מחוץ לאזור וכן על מגע שקיים ביודעין עם ארגון עוין בעת היותו מחוץ לאזור.

(ד) טענות צורך והכרח לא ישמעו מצד הנאשם כנגד אשמה על ביצוע העבירות שבסעיף קטן (ב), אלא אם כן הודיע הנאשם על האימונים או על המגע בתחנת משטרה באזור מיד עם שובו לאזור.

(ה) העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר עשר שנים.

ריגול

239. (א) מי שמסר ידיעה והתכוון בכך לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

(ב) מי שהשיג, הכין, רשם או החזיק ידיעה והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר עשר שנים.

ריגול חמור

240. (א) בסעיף זה –

"ידיעה סודית" – ידיעה אשר תכנה, צורתה או סדרי אחזקתה מעידים עליה כי בטחון האזור, מחייב לשמרה בסוד.

(ב) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

(ג) מי שמסר ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, והתכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר עולם.

(ד) מי שהשיג, אסף, הכין, רשם או החזיק ידיעה סודית בלי להיות מוסמך לכך, דינו מאסר שבע שנים. התכוון לפגוע בבטחון האזור, דינו – מאסר חמש עשרה שנה.

(ה) תהא זו הגנה טובה לאדם הנאשם בעבירה על פי סעיף קטן (ד) שלא עשה דבר שלא כדין להשיג ידיעה באשר היה ידיעה סודית, ושהשיגה, אספה, הכינה, רשמה או החזיקה בתום לב ולמטרה סבירה.

ידיעות בעלות ערך צבאי

241. (א) כל אדם אשר ללא סמכות כדין משיג או רושם או מוסר לכל אדם אחר או מפרסם או מחזיק בכל תעודה או רישום המכילים ידיעות המתיימרות להתייחס לנושאים אלו: מספרם, תיאורם, חימושם, אספקתם, מיקומם, תנועתם, או מצבם של כוחות צה"ל, כלי הרכב, כלי הטיס וכלי השיט שלהם או פעולותיהם המבוצעות או מתוכננות לעתיד, או שבוייהם או ציוד מלחמה אשר להם, או כל אמצעי הגנה או ביצורים של כל מקום, או כל ידיעות אחרות בעלות ערך צבאי או המתיימרות להיות בעלות ערך כזה – דינו מאסר חמש עשרה שנים.

(ב) בלי לפגוע בהוראות סעיף קטן (א) ככל שהן נוגעות לאדם המוסר לכל אדם אחר או מפרסם ידיעה סודית, ייראו אדם, הנותן או השולח אותו כלשהו או הודעה בכל אמצעי שהוא, או בא בקשרים עם כל אדם אחר באופן או בנסיבות או באמצעים שבהם הוא עשוי להעביר ידיעות – כאילו מסר בפועל ידיעות כאמור בסעיף קטן (א) לאדם אחר.

כניסה לאזור מוגבל

242. (א) בסעיף זה –

"מקום מוגבל" – מקום המוחזק בידי צה"ל או המשמש למטרה בטחונית או לשירות חיוני.

(ב) מי שנכנס למקום מוגבל, ניסה לחדור לתוכו, שהה בו, ניסה להתחקות על מבנהו או על הנעשה בו, או ללא הסבר סביר שוטט בקרבתו בלי להיות מוסמך לכך, וכן מי שניסה להפריע או להטעות זקיף או שומר המופקד על מקום מוגבל, דינו – מאסר עשר שנים.

סימן ח' – עבירות נגד הסדר הציבורי ובריונות

התחפשות

243. העושה שימוש בתחפושת בנסיבות שבהן עלול השימוש בתחפושת לפגוע בשלום הציבור, או בבטחון כוחות צה"ל או בהנהגתו של האזור או בקיום הסדר הציבורי – דינו מאסר שלא יעלה על חמש שנים.

התחזות

244. מי שאינו עובד ציבור והתחזה כעובד ציבור – ייאשם בעבירה על צו זה.

מתן מקלט

245. לא יעזור אדם ולא ייתן מקלט לכל אדם שעבר עבירה על תחיקת הבטחון או העוסק או שהיה עוסק בכל פעולה שמטרתה לפגוע בשלום הציבור, שלום כוחות צה"ל וקיום הסדר הציבורי או שיש יסוד סביר לחשוד כי עשה כן, בין בדרך של מתן ידיעות, מחסה, מזון, משקה, כסף, בגדים, נשק, תחמושת, אספקה, מספוא, אמצעי תובלה, נפט או דלק מסוג כלשהוא ובין בדרך אחרת.

כלים או אמצעים לביצוע פשע

246. (א) הנותן לאדם כלים, חומרים, כסף, מידע או כל אמצעי אחר, כשהוא יודע שהדבר עלול לשמש, במישרין או בעקיפין, לביצוע פשע או להקלת ביצוע, דינו – מאסר חמש שנים.

(ב) לענין סעיף זה אחת היא אם הדבר ניתן לצמיתות או לשעה, בתמורה או שלא בתמורה, ואם בוצע פשע או לאו.

פעילות נגד הסדר הציבורי

247. העושה מעשה הפוגע או העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי – ייאשם בעבירה על צו זה.

סכינים

248. (א) לענין סעיף זה –

"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שמסוגל לדקור או לחתוך;

"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע.

(ב) הסוחר, מייצר או מייבא סכין, שלא נועדה לשמש במקצוע, במלאכה, בעסק או לצרכי בית או למטרה כשרה אחרת, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) המחזיק סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקה למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים; לענין סעיף קטן זה, חזקה היא כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה.

איום

249. המאיים על אחר לגרום חבלה בגופו, או נזק לשמו הטוב או לרכושו או לגופו או לשמו הטוב של אדם, שאותו אחר אחראי לרכושו או לכבודו, בכוונה להניע אותו אחר לעשות כל מעשה שאינו מחוייב לעשותו לפי החוק, או להימנע מעשות כל מעשה שהוא זכאי לעשות לפי החוק; או המאיים באופן דומה ומתוך כוונה דומה על בני אדם בדרך כלל או על בני אדם מכל סוג או מין – ייאשם בעבירה על צו זה.

איומים ועלבונות

250. המאיים על אחר או מעליבו באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבור, דינו – מאסר שנה.

הסתה ותמיכה בארגון עוין

251. (א) לענין סעיף זה –

"ארגון עוין" – כהגדרתו בסעיף 238 או התאחדות בלתי מותרת, כמשמעה בתקנה 84 לתקנות ההגנה (שעת חירום), 1945.

(ב) אדם אשר:

(1) מנסה, בין בעל פה ובין באופן אחר, להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או

(2) עושה כל מעשה או מחזיק חפץ כלשהו מתוך כוונה לעשות או להקל בצוע נסיון להשפיע על דעת הקהל באזור באופן העלול לפגוע בשלום הציבור או בסדר הציבורי, או

(3) מפרסם דברי שבח, אהדה או תמיכה בארגון עוין, בפעולותיו או במטרותיו, או

(4) עושה מעשה שיש בו גילוי של הזדהות עם ארגון עוין, עם פעולותיו או עם מטרותיו או אהדה אליהם, בהנפת דגל, בהצגת סמל או סיסמה או בהשמעת הימנון או סיסמה, או כל מעשה גלוי דומה המגלה בבירור הזדהות או אהדה כאמור, והכל במקום ציבורי או באופן שאנשים הנמצאים במקום ציבורי יכולים לראות או לשמוע גילוי כזה של הזדהות או אהדה –

דינו מאסר עשר שנים.

סימן ט' – עבירות במסמכים

איסור הוצאת מסמכי זיהוי

252. לא יערוך אדם, לא ידפיס, לא ינפק, ולא ייתן בידי אחר תעודה או מסמך אחר המתיימרים לשמש לזיהויו של אדם, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור.

עבירות ברישיונות ומסמכים שהוצאו לפי תחיקת הבטחון

253. (א) אדם המחזיק ברשיון יציגו לפי דרישתו של חייל.

(ב) לא יפר אדם כל תנאי שנקבע ברשיון.

(ג) לא ישנה אדם ולא יניח לאחר לשנות כל מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, ללא היתר מאת מפקד כוחות צה"ל באזור.

(ד) לא ישתמש אדם ולא יניח לאחר להשתמש במסמך כאמור אשר הוכנסו בו שינויים בניגוד לאמור בסעיף קטן (ג).

(ה) לא ישאיל אדם מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון.

(ו) לא יחזיק אדם מסמך ברשותו או בשליטתו כל מסמך הדומה למסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, אם יש בו כדי להטעות..

(ז) לא יחזיק אדם ברשותו או בשליטתו מסמך שהוצא על פי תחיקת בטחון, שאינו ערוך על שמו, מתוך כוונה להטעות.

(ח) לענין סעיפים קטנים (ב) עד (ז) – מעשה שנעשה מחוץ לאזור יראו אותו כאילו נעשה באזור.

סימן י' – קשירת קשר ושותפים לאחר מעשה

קשירת קשר

254. (א) כל הקושר קשר עם אחר לעבור עבירה שעונשה מאסר לתקופה העולה על שלוש שנים, דינו – מאסר כעונש שנקבע לאותה עבירה ובלבד שלא יוטל עליו עונש העולה על שבע שנות מאסר.

(ב) כל הקושר קשר עם אדם אחר לעבור עבירה שדינה עד שלוש שנות מאסר, דינו – מאסר שנתיים או העונש שנקבע לאותו עבירה, הכל לפי העונש הקל מביניהם.

(ג) הקשור קשר עם אחר כדי להשיג מטרה מן המטרות דלקמן, דהיינו:

(1) למנוע או להכשיל את ההוצאה לפועל או את הביצוע של כל דין או תחיקת בטחון; או

(2) לגרום נזק לגופו או לשמו הטוב של כל אדם או להפחית את ערך רכושו של אדם; או

(3) למנוע או להפריע את ההעברה החפשית והחוקית של רכוש בידי בעל הרכוש תמורת שוויו הראוי; או

(4) להזיק לכל אדם במסחרו או מקצועו; או

(5) למנוע או להפריע את ההתעסקות החפשית והכשרה של אדם במסחרו במקצועו או במשלוח ידו, בידי כל מעשה או מעשים אשר אילו נעשו בידי איש אחר היו מהווים עבירה מצדו; או

(6) להשיג מטרה בלתי כשרה, או

(7) להשיג מטרה כשרה באמצעים בלתי כשרים.

דינו מאסר שנתיים ימים.

שותפים לאחר מעשה

255. (א) אם לא נקבע אחרת בתחיקת הבטחון, הרי כל אדם, מלבד האב, האם, הבן, הבת, הבעל או האשה של העבריין, היודע שאיזו עבירה נעשתה בידי אדם אחר, והוא מקבל אדם כזה, או מסייע בידו למען אפשר לו להימלט מן העונש ייחשב כאילו הוא שותף לעבירה לאחר מעשה.

(ב) כל האשם בעבירה שנקבעה בסעיף קטן (א) יהיה צפוי בצאתו חייב בדינו לענושים דלקמן:

(1) אם העבירה שבוצעה בידי האדם שנתקבל או שנסתייע עושה את העבריין צפוי בצאתו חייב בדינו, לעונש מוות או לעונש מאסר של יותר משלוש שנים, ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על שלוש שנים;

(2) אם העבירה עושה את העבריין צפוי, בצאתו חייב בדינו, לעונש מאסר לשלוש שנים או פחות – ייענש בעונש מאסר שלא יעלה על מחצית תקופת המאסר שהעבריין צפוי לה בשל העבירה.

שותף לאחר מעשה

256. כל הנחשב לשותף לאחר מעשה, אפשר להביאו לדין ולחייבו בעבירה, בין שהעבריין עצמו על אותה העבירה שהוא שותף לה נתחייב קודם לכן בשל העבירה ההיא ובין שלא נתחייב, או בין שאפשר ובין שאי אפשר לפתוח בהליכים נגדו ולאכוף כל עונש שיוטל עליו בשל העבירה הזאת, ואפשר להביא כל אדם כזה במשפט בין לבדו ובין יחד עם העבריין בפועל על עבירה זו או יחד עם כל שותפים אחרים למעשה העבירה.

סימן י"א – עבירות שונות

בריחה ממשמורת

257. אדם הבורח ממשמורת שבה הוא נתון כדין – ייאשם בעבירה על צו זה.

עבירות בקשר לשוחד

258. (א) בסעיף זה –

(1) "טובת הנאה" – כסף, שווה כסף, שירות או טובת הנאה אחרת;
(2) "קבלה" – לרבות קבלה בשביל אחר או על ידי אחר, במישרין או בעקיעפין.

(ב) עובד ציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים.

(ג) הנותן שוחד – דינו כדין מקבל שוחד. המציע או מבטיח שוחד אף שנדחה, כמוהו כנותן שוחד.

(ד) המקבל טובת הנאה על מנת לתת שוחד לעובד ציבור – ייאשם בעבירה על צו זה, בין שניתנה טובה הנאה בשל תיווכו, לו או לאחר, ובין שלא ניתנה, בין שהתכוון לתת שוחד ובין אם לאו.

(ה) המקבל טובת הנאה על מנת שיניע, בעצמו או על ידי אחר, במישרין או בעקיפין, עובד ציבור למעשה, למחדל להשהייה, להחשה, להאטה, להעדפה או להפליה לרעה – ייאשם בעבירה על צו זה.

(ו) הנותן טובת הנאה למקבל שנתקיים בו האמור בסעיף קטן (ד) או (ה) – דינו כדין נותן שוחד.

(ז) בשוחד, אחת היא –

(1) באיזו צורה ניתנה טובת ההנאה;
(2) אם היה בעד מעשה, מחדל, השהייה, החשה, האטה, העדפה, או הפליה לרעה;
(3) אם היה בעד פעולה מסויימת או כדי להטות למשוא פנים בדרך כלל;
(4) אם היה בעד פעולה של הלוקח עצמו או בעד השפעתו על פעולת אדם אחר;
(5) אם ניתן מידי הנותן או באמצעות אדם אחר; אם ניתן לידי הלוקח או בשביל הלוקח לידי אדם אחר; אם בתחילה או בדיעבד; ואם הנהנה מן השוחד היה לוקח או אדם אחר;
(6) אם תפקידו של הלוקח היה של שררה או של שירות; אם היה קבוע או זמני ואם כללי או לענין מסוים; אם מילויו היה בשכר או בלי שכר, אם בהתנדבות, או תוך קיום חובה.

(ח) במשפט על עבירה לפי סעיף זה רשאי בית המשפט צבאי להרשיע על יסוד עדות אחת, גם אם זו עדות של שותף לעבירה.

איסור תשלום שכר לעבריין ביטחוני

259. בסעיף זה –

"רשות ציבורית" – כל רשות מקומית באזור וכן כל תאגיד או מוסד שתקציבו ממומן, כולו או חלקו מכספי מפקדת האזור.

"עבירה בטחונית" – כל עבירה שנקבעה בתחיקת בטחון וכן כל עבירה בניגוד לתחיקת שעת חרום כמשמעותה בצו בדבר פרשנות (הוראות נוספות) (מס' 5) (יהודה והשומרון) (מס' 224), תשכ"ח-1968, אשר העונש הצפוי בגינן הוא חמש שנות מאסר ומעלה.

"עבריין בטחוני" – מי שכלוא במתקן כליאה לאחר שנשפט בבית משפט צבאי בגין עבירה בטחונית וכן מי שעצור בהתאם לצו זה כחשוד בעבירה כזו.

"שכר" – לרבות משכורת, גימלה וכל תשלום או תגמול או טובת הנאה המשתלמים תמורת עבודה או בקשר אליה וכן כל חלק מהם למעט כל סכום שנוכה כדין לאחר היום הקובע לזכות קרן פנסיה ממשכורתו של אדם שעבד ברשות ציבורית.

(ב) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר לעבריין בטחוני או למי שבא מטעמו, מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מנכסי תרומות שניתנו לרשות הציבורית, אם הורה על כך מפקד האזור בצו.

(ג) לא ישלם אדם שכר ולא יאשר תשלום שכר מקופת רשות ציבורית או מקרן השייכת לה, או מכספים שהרשות הציבורית זכאית להם, או מכספי תרומות שניתנו לרשות הציבורית למי שחדל לעבוד בפועל ברשות הציבורית, או למי שבא מטעמו אם מפקד צבאי הודיע לרשות הציבורית כי הוא חשוד בביצוע עבירה בטחונית.

(ד) העובר על הוראות סעיף זה, דינו מאסר חמש שנים.

עדות שקר ועדויות סותרות

260. (א) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר בכל הליכים לפני משפט צבאי, דינו מאסר חמש שנים.

(ב) אדם שהעיד ביודעין עדות שקר לפני אדם כלשהוא המוסמך לפי כל דין או תחיקת בטחון לגבות עדות, דינו מאסר שנתיים.

(ג) המוסר הודעות או עדויות בעניין אחד לפני מי שהוסמך לערוך חקירה לפי סעיף 70, או לפני בית משפט צבאי, והודעותיו או עדויותיו סותרות זו את זו בשאלה עובדתית שהיא מהותית לגבי הענין, ועושה כן בכוונה להטעות, דינו – מאסר שלוש שנים.

(ד) פרוטוקול הדיון של בית המשפט הצבאי והודעה שנרשמה כדין בחקירה, יהיו ראיה לכאורה לדברי העד שבהם.

(ה) בסעיף זה –

עדות – בין שניתנה בשבועה או בהן צדק ובין שניתנה בלעדיהן.

אי מניעת עבירה

261. אדם שידע או שהיה לו יסוד סביר לחשוד כי אדם אחר עובר או מתכוון לעבור עבירה על דין או תחיקת בטחון שעונשה עולה על שלוש שנות מאסר ולא מסר הודעה על כך מיד למפקד צבאי או לתחנת המשטרה הקרובה או לכל קצין צה"ל או לא פעל באופן סביר אחר כדי למנוע עשייתה, או המשכתה או השלמתה – ייאשם בעבירה על צו זה.

הכנסת בעל חיים לאזורים מסויימים

262. (א) בסעיף זה –

"שטח סגור" – כמשמעו בסעיף 318 וכן כל שטח אחר שיסגר בידי מפקד צבאי לצורך סעיף זה.

(ב) לא יחזיק אדם, לא ירעה, לא יוליך בעל חיים בשטח סגור, לא יכניסו לתוכו, ולא ירשה לאדם אחר לעשות כאמור אלא בהיתר ממפקד צבאי ובלבד שלא יורשע בעליו של בעל חיים על פי סעיף זה בגין מעשהו של אדם אחר אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא ינהג כאמור.

(ג) רשאי כל חייל או רשות מוסמכת שנתמנתה לכך לתפוס בעל חיים שיש לו טעם לחשוב שנעברה לגביו עבירה על סעיף זה על מנת להעבירו למקום שיקבע מפקד צבאי.

(ד) בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה – יעשה בו בהתאם להוראות שיפרסם מפקד כוחות צה"ל באזור.

(ה) בעליו של בעל חיים שנתפס לפי סעיף זה, או מי שהחזיק בבעל החיים בעת תפיסתו, יהיה חייב בתשלום הוצאות תפיסת בעל החיים ואחזקתו, בהתאם להוראות מפקד כוחות צה"ל באזור.

 
website by: neora.pro